שירת העשבים

08/06/2015

המערכת האקולוגית של עשבי הים לא זוכה ליחסי ציבור טובים במיוחד, אבל היא משפיעה משמעותית על החי והצומח מתחת למים. מחקר חדש מנסה למפות את המערכת במפרץ אילת ולבדוק את מערכת היחסים שלה עם הסביבה והאדם


הכוכבות הנוצצות של מפרץ אילת הן ללא ספק שוניות האלמוגים. הן צבעוניות, מגוונות, יש להן יחסי ציבור מצוינים, וכל מי שבא לבקר רוצה תצלום סלפי אתן. אין ספק ששוניות האלמוגים מהוות את עמוד השדרה של מערכות אקולוגיות רבות ומגוונות, הן תומכות ביצורים חיים רבים (ביניהם גם בני האדם) ומהוות מוקד משיכה תיירותי. עם זאת, מתברר שבים האדום יש מערכת אקולוגית נרחבת יותר, אך חבויה מהעין, שקצת מרוחקת מאור הזרקורים ומעדשות המצלמות התת-ימיות: עשבי הים.

עשבי הים נחקרים שנים רבות ברחבי העולם, ועתה מחקר ישראלי בהובלת ד"ר גדעון וינטרס ממרכז המדע ים המלח והערבה, בוחן לראשונה את המערכת האקולוגית המרתקת שלחופי ארצנו.

עשבי הים, כפי ששמם מרמז, הם עשבים שגדלים בים. אין מדובר באצות, שהן צמחים שהתחילו את מסען האבולוציוני לפני מאות מיליוני שנים בים ונשארו בו לכל אורך הדרך. עשבי הים הם צמחי יבשה שבאופן מרתק חזרו לשורשיהם לפני 90-60 מיליון שנים ושבו לים. מדובר בצמחים עילאיים – בעלי שורשים, פרחים וזרעים, קרובי משפחה של רוב הצמחים היבשתיים החד-שנתיים, השיחים והעצים. החזרה לים לוותה בהתאמות שאפשרו להם לשרוד ולשגשג בים: התאמות מבניות שמאפשרות האבקה בתוך הים ושינוי במבנה העלים, שמאפשר מעבר גזים אופטימלי בתוך מים.

IMG_0822
עשבי ים במפרץ אילת. תצלום: גדעון וינטרס

שלושה מיליון דולר בשנה

עשבי הים מהווים בסיס למערכת אקולוגית שלמה, כמו סוואנה או יער יבשתי, ומוגדרים כמיני מפתח (keystone species) – מינים שמשנים את סביבתם ושמשפיעים על מינים רבים אחרים. מערכות השורשים המסועפות של עשבי הים יוצרות בתי גידול תת קרקעיים ליצורים רבים. יצורים רבים אחרים, כגון דיונונים, צבים, דגים, סוסוני ים, רכיכות, וצלופחים, משתמשים בגבעולים ובעלים למסתור וכמקור מזון. קיבוע פחמן בעזרת פוטוסינתזה של עשבי הים מוריד את חומציות הים ובכך מגן על יצורים ימיים משקעי שלד, כמו אלמוגים וצדפות, שניזוקים מים חומצי. עשבי הים גם מפחיתים את הסחף בחופים, מפחיתים הרחפת חול ומפחיתים נזק פוטנציאלי בעקבות זיהומי ביוב. מינים רבים של דגי שונית ודגים מסחריים אחרים מתחילים את חייהם באזור עשבי הים ורק כשגדלים עוברים לאזור השונית או לים הפתוח.

שירותים אלה ורבים אחרים שמספקים עשבי הים אפילו כומתו לערך כספי. בעבר חושב שקילומטר רבוע אחד של מרבד עשבי ים נותן שירותים ששווים כשלושה מיליון דולר בשנה.

האם העובדה שמערכת אקולוגית חבויה מהעין עוזרת לשמור עליה? התשובה כאן אינה חד משמעית. מצד אחד, כולנו ראינו איך התיירות מביאה לפגיעה בשוניות האלמוגים – מפגיעה מכוונת של לקיחת חלקי אלמוגים וצייד דגים, דרך פגיעה אגבית של צוללים ושל כלי שייט, ועד לפגיעות שנגרמות משפכים, עבודות פיתוח ועוד. עם זאת, המודעות הציבורית והתיירות גם עוזרות לשמור על השוניות, על ידי מימון של פרויקטים לשימור השוניות וגיוס המודעות לקידום הנושא.

האנונימיות היחסית של מרבדי העשב התת-ימי אמנם מונעת לחץ לא רצוי על המערכת ועל היצורים שבה, אבל גם יכולה להיות בעייתית: בעוד שלשטח שוניות האלמוגים יש מגבלת כניסת כלי שיט, אין מגבלות כאלו על מרבדי עשב הים, מה שחושף אותם לזיהום מכלי שיט ולפגיעות מכניות של עוגנים. כשמתרחש אירוע זיהום במפרץ אילת, חוסר המודעות למערכת זו מונע ניטור שלה לבחון את הנזקים, וקטנים הסיכויים להשיג כספים לשיקום, זאת לעומת הקלות היחסית שניתן להשיג כספים לשיקום ולהגנה על שוניות האלמוגים.

למפות את המערכת

IMG_0324
ספיה (דיונונית) בין עשבי ים במפרץ אילת. תצלום: גדעון וינטרס

המחקר הישראלי החדש בהובלת ד"ר וינטרס ביקש למפות את היקפה של מערכת עשבי הים במפרץ אילת, כמו גם את עושר המינים שמתקיים בה, את פגיעותה למעשי האדם, את תרומתה למינים השונים בים ואף את תרומתה לאדם. במחקר התגלה שעשבי ים צומחים לאורך כחצי מחופי מפרץ אילת הישראלי, אך התגלו גם מפגעים המאיימים עליהם. בתעלת הקינט (תעלת ניקוז הפתוחה שבמפרץ אילת), מוזרמים מי ים בעלי מליחות גבוהה ממתקן ההתפלה, מהמכון לחקר ימים ואגמים ומהמכון לרבייה חזרה אל הים. המחקר מצא ששפכים אלה, למרות שאינם מכילים חומרים זרים לים אלא בעיקר מלח ים בריכוז גבוה, מונעים צמיחה של עשבי הים עד למרחק של 300-100 מטר מהשפך. המחקר מציע דרכים לנטר ולתקן מפגע זה, אך לא מסתפק בכך וגם חושף את הטבע היפה והמגוון שמציעים מרבדי הדשא התת-ימי, שכולל צלופחים, רכיכות צבעוניות, דיונונים, צבים ועוד, ושממנו יכולים ליהנות חובבי צלילה.

עשבי הים במפרץ אילת מקבעים את החול על קרקעית הים, וכך מגנים על האלמוגים מכיסוי בחול שעלול לפגוע בהם. הם משמשים כבתי תינוקות ובתי ילדים לגידול דגיגוני שונית ויצורים ימיים אחרים. עשבי הים סופגים נוטריינטים מזיהומי ביוב, שבמידה ולא מפונים יכולים להוביל לפריחת אצות ולמוות המוני של יצורים ימיים. זה נראה שייך להתחלה

על פי הערכה, שירותי המערכת שמספקים עשבי הים במפרץ אילת שווים לפחות שני מיליון דולר בשנה. מחקרי המשך לבדיקת הימצאות עשבי ים בעומק רב יותר וכן בים התיכון יכולים להוסיף עוד ידע ולהמשיך לבדוק את תרומתם לסביבה הימית.

סרטון שמציג את העושר והמורכבות של מערכת עשבי הים במפרץ אילת:

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


אצה התאמה מורפולוגית

מערכים קשורים

thumbnail

חלון לים התיכון הוא נפגע מדיג יתר, מהזרמת שפכים ומחדירת מינים פולשים – אך נהנה מהתגייסות אזורית להציל אותו. דו"ח חדש מספק הצצה מקרוב למצב הים התיכון, ומדגיש את חשיבותה של ישראל בשמירה עליו

thumbnail

קיץ של מדוזות הרשת כבר מלאה בדיווחים מאיימים על נחילי מדוזות. אז האם באמת יש היום יותר מדוזות מאשר בעבר ומה כדאי לעשות כשפוגשים חוטית נודדת בים?

thumbnail

יש הרבה דגים בים? שלל הדיג בים התיכון הולך ופוחת. מה צריך לעשות כדי שגם בשנה הבאה נוכל לאכול דג בערב החג, וגם יישארו מספיק דגים בים?