ד"ר דניאל מדר

עולם הולך ונעלם

12/01/2017

הטיגריסים נכחדו מקמבודיה, גורילת השפלה על סף הכחדה באפריקה, מכרסם אוסטרלי נעלם מעל פני האדמה באוסטרליה. פעולות האדם מזרזות הכחדה המונית של בעלי חיים וצמחים בכדור הארץ. האם אפשר לעצור את התהליך הקטלני הזה?


חמישה אירועי הכחדה המוניים התרחשו בהיסטוריה של כדור הארץ. המפורסם ביותר, אם כי לא הגדול והחמור ביותר, הוא אירוע ההכחדה ההמוני של הדינוזאורים לפני כ-65 מיליון שנים. אירועי הכחדה המוניים אלה התרחשו עקב קטסטרופות כגון פעילות געשית מוגברת ששחררה לאטמוספרה כמויות עצומות של גזים רעילים, או פגיעות אסטרואידים ענקיים. כיום, חוקרים מראים ראיות לכך שהעולם ניצב כבר בתחילתו של אירוע ההכחדה ההמוני השישי. מחקרים מצאו שקצב הכחדת בעלי החוליות (בעלי חיים כגון דגים, יונקים, זוחלים) במאה האחרונה גבוה פי 8-100 (תלוי במשפחת בעלי החיים – יונקים, דגים, זוחלים, דו-חיים) מאשר קצב ההכחדה המתון בתקופות שבין אירועי ההכחדה ההמוניים . קצב זה נמצא במגמת עליה מתמדת ומהירה.

רוצים לנחש מהי הסיבה העיקרית לאירוע ההכחדה הנוכחי? התשובה המצערת היא שהאדם אחראי לכך, החל מהרס בתי גידול לטובת חקלאות ובניית תשתיות, דרך ציד, זיהום, ועד שינוי האקלים. התחזית לעתיד עגומה עוד יותר: עם התגברות שינוי האקלים, החמצת האוקיינוסים, התגברות הזיהום, התגברות הרס בתי גידול והתגברות הציד והדיג צפוי כי קצב ההכחדה יואץ. מחקר אחר חוזה כי אחד מכל ששה מינים ייכחדו עד שנת 2100.

הקורבן הראשון של שינוי האקלים

Bramble cay melomys האוסטרלי. נכחד בגלל שינוי האקלים

הקיץ, לראשונה, הוכרז על הכחדה של יונק עקב שינוי האקלים. מדובר במכרסם זעיר בשם Bramble Cay melomys, שחי עד לא מזמן רק על אי אחד קטנטן באוסטרליה. החוקרים הסיקו שעקב עליית פני הים במאה השנים האחרונות האי הקטנטן חווה אירועי הצפה תכופים וקשים, שהורגים את החיות על האי ופוגעים בצמחיה ובבתי הגידול שלהן. תוך עשור, הצטמצם כיסוי הצמחייה באי ב-97 אחוז. למכרסם הקטנטן לא היה סיכוי.

במקרה, או שלא במקרה, הכרזה זו באה בקיץ החם ביותר אשר נמדד על פני כדור הארץ, מאז שהתחילו המדידות. גם אוגוסט האחרון היה החם ביותר שנמדד, מה שעושה אותו לחודש ה-16 ברציפות בו נשברת הטמפרטורה החודשית הממוצעת. מעולם לא נמדד רצף כה ארוך של שבירת שיאי טמפרטורה ממוצעת.

אילו מינים נמצאים בסכנה מיוחדת? בעיקר מינים שחיים באזורים קטנים יחסית, עם יכולת הגירה מוגבלת – למשל מינים שחיים באיים. מין כזה הוא האופוסום ממין lemuroid ringtail possum, שעלול למות תוך שעות כאשר הוא נחשף לטמפרטורה גבוהה מ-30 מעלות צלזיוס. מין נוסף שנמצא בסכנה הוא הצמח היפה Haleakalā silversword, שצומח על פסגת הר געש בודד בהוואי, ושכיום מתקשה להצמיח נבטים (צמחים חדשים), עקב התגברות חום ויובש, והעובדה שאין לו לאן לנדוד.

דו”ח של האגודה העולמית לשימור חיי בר (Wildlife Conservation Society – WCS), בשיתוף עם מכוני מחקר נוספים מהעולם, מראה שהאוכלוסייה העולמית של תת-המין גורילת השפלה המזרחית (Gorilla beringei geruari, Grauer’s gorilla) – הפרימאט הגדול ביותר בעולם – עבר ממצב של סכנת הכחדה (Endangered) אל סכנת הכחדה חמורה (Critically Endangered).

מאז 1995, ירדה אוכלוסיית הגורילות (שחיות ככל הנראה רק ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו במרכז אפריקה) מ-17 אלף פרטים, ל-3,800 פרטים – כלומר, כמעט 80 אחוז תוך כעשרים שנה.

הסיבות העיקריות שגרמו להידרדרות במצב הן הרס בתי גידול לטובת יצירת שטחים חקלאיים וציד, אבל הזרז העיקרי למצב ביש זה היא מלחמת האזרחים שהשתוללה במדינה בשנים 2003-1996. בתקופה זו מיליציות יריבות שונות הקימו מכרות זעירים במזרח המדינה כדי להשיג כספים למימון הלחימה. המיליציות האכילו את הכורים ואת אנשיהן בבשר צייד של חיות בר, בין השאר גורילות. גם לאחר תום מלחמת האזרחים האזור נותר ללא חוק והתושבים שנפגעו קשות בלחימה, פונים לציד חיות בר כמקור מזון, סוחרים בחיות בר אקזוטיות ומבראים יערות כדי ליצור שטחי חקלאות ומרעה חדשים. למרות התייצבות במדינה, מצב הגורילות (ושאר חיות הבר) יכול להמשיך ולהחמיר, אם פיתוח תשתיות ומסחר חדשים לא יבוצעו בצורה זהירה, תוך הבטחת שטחים מוגנים לשימור הגורילות.

פרידה מהטיגריס הקמבודי

ביבשת אסיה, מצבו של יונק אחר בכי רע גם כן. בקמבודיה הוכרז לאחרונה שהטיגריסים במדינה הוכחדו בפועל. הפעם האחרונה שנצפה שם טיגריס בטבע ב-2007. בדרום מזרח אסיה, ציד בלתי חוקי לשם שימוש של חלקי טיגריס ב"תרופות" מסורתיות, פגיעה בחיות שמהן ניזונים הטיגריסים וכן הרס בתי גידול עקב התפשטות האדם, מביאים לירידה מתמדת במספר הטיגריסים. כיום, נותרו פחות מ-4,000 טיגריסים בטבע במזרח אסיה.

מה אפשר לעשות?

בקמבודיה מתכננים להחזיר לטבע טיגריסים שיועברו אליה מהודו, כחלק מתכנית בינלאומית שאפתנית להכפלת מספר הטיגריסים בטבע עד שנת 2022. קמבודיה היא המדינה השנייה, אחרי הודו, ביישום תכנית להשבת טיגריסים לטבע.

טיגריס קמבודי בגן החיות של ברלין. נכחד בטבע

 

 

 

 

 

 

 

השבה מוצלחת של טורפי על שנכחדו לשטח מסוים ממנו נכחדו בעבר, אינה רק "תיקון אתי" למעשי האדם. מערכות אקולוגיות שאיבדו את טורפי העל שלהן מאבדות מיציבותן. מקרים כאלה מאפשרים לטורפים קטנים יותר להתרבות יותר מדי ולפגוע גם במערכת האקולוגית וגם באדם. דוגמה לכך היא התרבות התנים בארץ, שפוגעים בחיות בר קטנות יותר מבעבר וגם פוגעים בחיות משק. אחת הסיבות להתרבות זו היא הכחדת טורפי העל בארץ, כמו זאבים ונמרים.

אולם, כדי להפוך את המגמה של ההכחדה ההמונית הנוכחית, השבה של מין זה או אחר לטבע לא באמת תעזור. כיום, מעריכים כי כשליש מכל בעלי החוליות על היבשה, הם בני אדם, ורוב שני השליש הנותרים הם חיות המשק שלנו (עופות, בקר, צאן, חזירים). רק כחמישה אחוזים הם חיות הבר בעלי החוליות היבשתיים בעולם.

כדי להאט או לעצור את מגמת ההכחדה הנוכחית, עלינו לצמצם בצורה דרסטית פליטות גזי חממה (מעבר לרכב חשמלי או לגז טבעי לא יעזור), לצמצם צריכת בשר, למצוא דרכים חסכוניות פי 10 ופי 100 לייצר את המזון שלנו (צומח או חי), להפסיק את גידול האוכלוסין, ולצמצם בצורה דרסטית את זיהום כדור הארץ.

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-קול הגליל העליון

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

לטוס ולשמור על הסביבה טסים לחופשת פסח בחו"ל? הנה כמה עצות שיעזרו לכם להפוך את הטיסה שלכם לירוקה יותר

thumbnail

קיץ של מדוזות הרשת כבר מלאה בדיווחים מאיימים על נחילי מדוזות. אז האם באמת יש היום יותר מדוזות מאשר בעבר ומה כדאי לעשות כשפוגשים חוטית נודדת בים?

thumbnail

יש הרבה דגים בים? שלל הדיג בים התיכון הולך ופוחת. מה צריך לעשות כדי שגם בשנה הבאה נוכל לאכול דג בערב החג, וגם יישארו מספיק דגים בים?