מחזור המוות של הסיגריה

13/08/2016

עדיין מחפשים סיבות להפסיק לעשן? סיגריות לא פוגע רק בבריאות המעשנים. בתהליך הייצור והאספקה של הסיגריה נוצר נזק חמור לסביבה ולבריאות – החל מגידול הטבק ועד לכמויות הבדלים העצומות שמזהמות את הקרקע ואת מקורות המים 


״אזהרה! עשן הסיגריות פוגע בבריאות ילדיך וכל הסובבים אותך״. ״זהירות! העישון גורם לאימפוטנציה״. משרד הבריאות מחייב את חברות הטבק להטביע על חפיסותיהן איומים שבאופן תיאורטי צריכים היו לגרום לכולם להשליך את החפיסה לפח מבלי לפתוח אותה בכלל, אבל

כנראה שהאזהרות האלו לא ממש עובדות: בעשורים האחרונים נרשמה ירידה בכמות המעשנים, בעיקר במדינות מערביות ובקרב בעלי הכנסה גבוהה, אך נכון ל-2015 קרוב ל-20 אחוז מאוכלוסיית ישראל הם מעשנים; זאת על אף שמעטים האנשים שאינם מודעים כיום לסיכון הבריאותי הכרוך בכך, להם וגם לסובבים אותם.

עם זאת, מעט אנשים מודעים להיקף הנזק שמלווה את תעשיית הטבק ואת מחזור החיים של הסיגריה – החל משלב גידול הטבק וכלה בפסולת בדלי הסיגריות, דרך שלבים שונים של ייצור הסיגריות, שינוען, וכמובן העישון עצמו. לכל שלב כזה יש השפעות מזיקות מגוונות על הבריאות שלנו ועל בריאותה של המערכת האקולוגית שבה אנו חיים.

עשן מיד שלישית

״זה מתחיל כבר בתחילת מחזור החיים של הסיגריה – גידול הטבק״, אומר ד״ר חגי לוין, רופא בריאות הציבור וראש המסלול לבריאות וסביבה בביה״ס לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה. ״ראשית, במקום לנצל קרקעות חיוניות לגידול תוצרת חקלאית – שהיא לא רק הכרחית לאדם, אלא כזאת שצפוי להיווצר בה מחסור ככל שיגברו השפעות שינוי האקלים בעתיד – משתמשים באדמות רבות ויקרות ערך לגידול הטבק, מוצר שהורג אחד מכל שני אנשים המשתמשים בו. שנית, גידול הטבק מצריך שימוש במשאבים רבים מלבד הקרקע עצמה: מים, דשנים, כוח אדם וגם שימוש בחומרי הדברה שמזיקים לבריאות. מכיוון שהטבק הוא לא מוצר מזון וכיוון שהוא רגיש יחסית למזיקים, משתמשים בחומרי הדברה רבים – מה שכמובן פוגע בבריאות המעשנים, ובנוסף גם גורם לזיהום של הקרקעות ודולף למקורות המים  ופוגע במערכת האקולוגית, לרבות בבעלי חיים וצמחים. יתר על כן, העובדים בגידול טבק, רבים מהם ילדים, נחשפים לחומרי הדברה ורעלים אחרים במהלך עבודתם".

לאחר הגידול, הנזקים ממשיכים להתבטא גם בשלבי ייצור הסיגריות ושינוען: ״בתהליך הייצור נוצרת פסולת רבה ורעילה לרבות שפכים וזיהום אוויר, כולל חומרים רדיו-אקטיביים", אומר לוין.  ״תהליך השינוע גם הוא מזהם, בעיקר בהתחשב בכך שסיגריות מגיעות לכל פינה ונקודת קצה בעולם״.

תצלום: Elia Perenzin.flickr
תצלום: Elia Perenzin.flickr

אחר כך מגיע העישון עצמו. כשאנחנו חושבים על סיגריות בהקשר הבריאותי, האסוציאציה הראשונה שלנו היא סרטן ריאות, תמותה ממחלות לב ובעיות נשימתיות למעשן, אך העישון טומן בחובו גם השלכות על האנשים שבסביבתו של המעשן – המעשנים הכפויים. ״כשהולכים ברחוב אחרי אדם שמעשן סיגריה, מי שרגיש לריח מרגיש את העשן לאורך כל הדרך – כמו שביל של זיהום מתמשך באוויר הפתוח״ אומר לוין. ״כמו שמתייחסים לזיהום מתחבורה שנפלט בעיקר במרכזי הערים ומזיק לתושבים שנושמים אותו, אז גם עשן הסיגריות הוא בעיה: הוא בעצם לא נעלם לשום מקום. מדובר בחומרים רעילים שנפלטים לאוויר ושאנחנו נושמים אותם. בחללים סגורים החומרים האלה אף מצטברים בקירות, ברהיטים ובבגדים ואחר כך נפלטים החוצה ומרעילים אותנו מחדש. הנושא הזה נקרא עישון מיד-שלישית, ובשנים האחרונות המודעות אליו בקרב מומחי בריאות הולכת ועולה״.

שרשרת של נזקים

רק בשנים האחרונות מתחילים להבין את היקף הנזק של החוליה האחרונה במחזור החיים של הסיגריה – בדלי הסיגריות. על פי נתוני ארגון "ארץ ללא בדל", כחצי מכלל פרטי הפסולת המושלכת ברחובות וכ-40 אחוז ממספר פרטי הפסולת בחופים מורכבת מבדלי סיגריות. על אף שלאחרונה קמה חברה ראשונה שהצליחה למחזר את הבדלים, גם הם מודים שהם נמצאים עדיין מרחק רב מלהוות פתרון מציאותי וכלכלי להתמודדות עם פסולת הבדלים.

״הנזק של בדלי הסיגריות הוא פשוט עצום, והוא מתבטא בתחומים רבים״, מסביר לוין, ״הסיבה הראשית לשריפות יער בישראל היא סיגריות. בעצם הסיגריות הן הסיבה העיקרית שהוסיפו למוצרים כרהיטים, מזרנים ומיטות תינוקות חומרים מעכבי בעירה, שבעצמם עשויים להיות מסוכנים ורעילים. מעבר לכך, בדלי סיגריות הם הפסולת השכיחה והמסוכנת ביותר. אנחנו רואים בבתי החולים מקרים לא מעטים של ילדים שבולעים בדלים וסובלים מהרעלה וזה קורה גם לחיות מחמד ולבעלי חיים בטבע. הבדלים גם סותמים פתחי ניקוז וביוב, מגיעים לים, לקרקע, למקורות המים ונכנסים חזרה אל מי התהום, שם הם פולטים חומרים רעילים כמו קדמיום, ביספנול A ועוד רבים אחרים״.

״האבסורד העיקרי עם הסיגריות הוא שכל הדבר הזה – הנזקים, הזיהומים וההשלכות הבריאותיות – מתרחש בגלל מוצר שאין לו שום תרומה חיובית או הצדקה אחרת״, מתרעם לוין. ״זה מוצר מסוכן וממכר, שאם היו מנסים להכניס אותו כיום לשוק כמוצר חדש, סביר להניח שהוא לא היה מאושר על ידי משרד הבריאות. מסיבות היסטוריות הוא קיים בשוק, וצריך לנקוט באמצעי מדיניות שידחפו אותו אל מחוץ ללגיטימציה הציבורית, כפי שכבר קרה במדינות מתקדמות״.

דור ללא עישון

המסר של לוין ברור, אך כל מעשן כנראה יגיד בתגובה שבישראל דווקא קיימים צעדי מדיניות למניעת העישון: בשנים האחרונות אין מעשן שלא חש על בשרו את הכבדת המסים על סיגריות. הטלת מסים גבוהים על חומרים ממכרים הנתפסים כבעלי סיכונים בריאותיים גבוהים יחסית – כטבק ואלכוהול – היא צעד מדיניות מקובל במדינות רבות והוא אמור להפחית את היקף תופעת העישון באמצעות פגיעה בכיסם של המעשנים.

״להילחם בעישון אך ורק דרך הכיס זה צעד בעייתי מאוד״, אומר לוין, ״בעקר משום שבאופן כללי אחוז המעשנים באוכלוסיות מוחלשות הוא גבוה יותר מאשר בכלל האוכלוסייה. לכן, כשמעלים את מחירי הסיגריות באופן חד-צדדי וללא מענה לצרכי המעשנים, זה צעד שמתפרש כניצול ציני של הציבור על ידי השלטון, שמנסה להגדיל את ההכנסות ממסים. העלאת מחירי הסיגריות היא רצויה ומפחיתה שיעורי עישון אבל היא חייבת להיות חלק מתכנית כוללת לפיקוח על הטבק, שתכלול שורה ארוכה של אמצעים, כמו סבסוד גמילה מעישון, הסברה וקמפיינים תקשורתיים נגד עישון, איסור על פרסומות של חברות הסיגריות בכלי התקשורת, אכיפת איסור העישון במקומות ציבוריים כמו פארקים, החופים ושמורות הטבע, ועוד".

״ביום הבינלאומי ללא עישון שהתקיים בכנסת בחודש יוני האחרון, הצגתי בשם קואליציה רחבה שהקמנו, הכוללת בין היתר את האגודה למלחמה בסרטן, רשת ערים בריאות ואיגוד רופאי בריאות הציבור, יוזמה בינלאומית שאנו מנסים לקדם בארץ ושמבקשת למנוע את התחלת העישון אצל בני נוער", מספר לוין, שמכהן גם כמזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור. "לצורך כך, היוזמה מציעה לישראל לאמץ צעדים שונים – כולל רעיון לחקיקה שתקדם ׳דור ללא עישון׳. כיום מכירת סיגריות אסורה בישראל מתחת לגיל 18, והרעיון הוא לאסור מכירת סיגריות על פי שנת לידה ולא על פי גיל,  כך שילידי שנות 2000 ומעלה, למשל, לא יוכלו לקנות סיגריות גם לאחר שיעברו את גיל 18. כך, לאט-לאט אך בהתמדה נושא העישון ייעלם".

לוין מספר על יוזמה אחרת שהוא שותף לה: מסגרות נקיות מעישון כדוגמת ערים, קמפוסים או בתי חולים נקיים מעישון. כך, קמפוס עין כרם של האוניברסיטה העברית והדסה נקי לגמרי מעישון. "רואים את התועלת לא רק באוויר נקי יותר עבור העובדים, החולים והמבקרים, אלא גם בצמצום נזקי הבדלים", אומר לוין. "הצעדים האלה – דור ללא עישון וערים ללא עישון – עשויים להישמע קיצוניים, אבל אני מאמין שהסיכון והנזק העצומים שיש בסיגריות – גם לבריאות, גם לסביבה וגם לחברה – דורשים צעדים משמעותיים הרבה יותר ממה שנעשה כיום״.

מחזור החיים והמוות של הסיגריה

  • גידול הטבק – ניצול יתר של קרקע ושל משאבים רבים אחרים: מים, דשנים וכוח אדם; שימוש בכמות גדולה של חומרי הדברה שמזיקים לבריאות
  • תהליך הייצור – המפעלים גורמים לזיהום אוויר ולפליטת שפכים שמכילים חומרים רעילים
  • שינוע המוצרים – יוצר טביעת רגל פחמנית שפוגעת בסביבה
  • עישון – פוגע לא רק בבריאות המעשנים, אלא גם במי שנמצא בסביבתם ואף נספג בחפצים בחללים סגורים ויוצר עישון מיד שלישית
  • בדלי הסיגריות – פסולת הבדלים מהווה חצי מכמות הפסולת ברחובות (ו40 אחוז מהפסולת בחופים); גורמים לשריפות יער; גורמים לחנק בקרב ילדים ובעלי חיים; פולטים חומרים רעילים שנספגים בקרקע ומגיעים למקורות מים

 

 

Tabakaskollegium – איך לנצח את הסיגריות

 

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


מערכים קשורים

thumbnail

חלון לים התיכון הוא נפגע מדיג יתר, מהזרמת שפכים ומחדירת מינים פולשים – אך נהנה מהתגייסות אזורית להציל אותו. דו"ח חדש מספק הצצה מקרוב למצב הים התיכון, ומדגיש את חשיבותה של ישראל בשמירה עליו

thumbnail

כמה כסף שווה נוף ירוק? מחקר ישראלי חדש בדק האם פארקים עירוניים אכן מעלים את ערכם הכספי של בתים באזור

thumbnail

כמה מזוהם האוויר היום? אתר אינטרנט אחד מרכז על גבי מפה את רוב תחנות ניטור איכות האוויר בעולם ומציג את רמת זיהום האוויר בזמן אמת