אלינה ארביטמן

העוקץ האוסטרלי



פשפש שהגיע מאוסטרליה פוגע בעץ שהגיע מאוסטרליה וכדי לעצור אותו צריך לייבא צרעה מאוסטרליה. האם בשלב הבא של הסיפור האקולוגי הזה נראה כאן גם קנגורו מקפץ?


עצי האקליפטוס, שמקורם באוסטרליה, הפכו במרוצת השנים לחלק בלתי נפרד מהנוף ומהתרבות הישראלית. שירים נכתבו על העץ הזה, והוא נחשב בעיני רבים לאחד הסמלים של ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. למרות זאת, בשנים האחרונות החלו הרשויות לכרות עצי אקליפטוס המקור בבתי גידול לחים בשמורות טבע שבהם הוא נחשב מין פולש ומתחרה עם הצומח המקומי.

בשנתיים האחרונות הופיע בארץ מזיק חדש אשר מאיים לפגוע בעצי האקליפטוס: פשפש האקליפטוס.

מקורו של הפשפש, הידוע בשמו המדעי פשפש הברונזה (Thaumastocoris peregrinus), אף הוא באוסטרליה. עד כה התפשט הפשפש בדרום אפריקה, בדרום אמריקה ובשנים האחרונות הגיע גם לדרום-מזרח אסיה ולאגן הים התיכון. בישראל הפשפש התגלה לראשונה לפני כשנתיים, באזור הישוב אלעד במרכז הארץ. מאז הוא מופיע לפרקים, בדרך כלל באביב ובסתיו, במרחב שבין השפלה הפנימית למישור החוף, בעיקר על צמרותיהם של עצי אקליפטוס המקור (מינים אחרים של אקליפטוס הנטועים בישראל פחות רגישים אליו).

הפשפש ניזון ע"י נעיצת החדק ברקמת העלה ומציצת מוהל התאים (מוהל התא הוא אברון שתפקידו ריכוז מים ומומסים בתא), דבר שניכר בכתמי כסף על העלים ובנקודות שחורות שהינן ההפרשות של הפשפש. כתוצאה מכך העלים נפגעים ונושרים. אוכלוסיית הפשפש מתפתחת במהירות, במשך 3-4 שבועות, ויכולה להגיע בשיאה לכמה מיליונים בחורשת אקליפטוסים אחת.

עלים שנפגעו מפשפש האקליפטוס. צילום: פרופ' צביקה מנדל

לדברי פרופ' צביקה מנדל, מהמחלקה לאנטומולוגיה (חקר החרקים) במכון וולקני, ״הפשפש מהווה גם מטרד רפואי, בלי כוונה״. הוא מסביר: ״הפשפש מופיע במקבצים גדולים מאוד והוא קטן מאוד. כשהוא חודר לעיניים או מתחת לבגדים הוא נמצא במצוקה, ואז מנסה להשתחרר באמצעות דקירות של החדק״. עוד הוא מבהיר כי קיים קושי לגלות את הפשפש בשלב מוקדם בגלל הימצאותו גבוה על הצמרות. ״בדרך כלל כשמגלים אותו בחורשה כלשהי האוכלוסייה שלו הגיעה לממדים עצומים, ועד שנערכים לפעולה הוא כבר עבר לחורשה אחרת״, מסביר מנדל.

צרעות נגד פשפשים

באביב שעבר הופיע הפשפש בחורשת הסרג׳נטים המפורסמת בנתניה. לדברי אקולוגית העיר נתניה, אביב אבישר, ״הוא גרם מפגע גדול לתושבים, כי הוא הגיע למרפסות ולבתים. התושבים רצו שהעירייה תפעל במהירות למגר אותו. לאחר שהתייעצנו עם מומחים בתחום, הגענו למסקנה שהפעולה הנכונה היא אי פעולה, ואכן, לאחר שתקופה ארוכה בה העצים נראו רע, בתום העונה כבר ניתן היה לראות את התאוששותם. כמה מהם שמנו למעקב״.

מנדל מעריך כי בטווח הארוך עצי האקליפטוס שנפגעו עלולים להיות פחות אסתטיים, ובמקרים מסוימים אף להתנוון. עם זאת, "להבנת יחסי הגומלין בין הפשפש לאיקליפטוס יידרש מחקר מעמיק יותר״, הוא מדגיש. אבישר טרם צפתה בתמותה של עצים בחורשת הסרג׳נטים בנתניה.

הפתרון הידידותי לסביבה המתאים ביותר להתמודדות עם הפשפש הוא באמצעות פיזור אויבים טבעיים, במה שמכונה "הדברה ביולוגית". באוסטרליה, ארץ מוצאו, לפשפש יש אויבים טבעיים רבים. אחד מהם הוא הצרעה הטפילית Cleruchoides noackae, אשר מתפתחת בתוך ביצי הפשפש. אקלום הצרעה במקומות אחרים כבר הוכיח את עצמו כאמצעי יעיל נגד הפשפש, בין היתר בארצות דרום אמריקה ובדרום אפריקה.

פתרון אחר, מועדף פחות, הוא באמצעות תכשירי הדברה אשר מוזרקים לעץ ולבסוף פוגעים בפשפש שניזון ממנו (חומרי הדברה מסוג זה נקראים חומרי הדברה סיסטמיים). לדברי מנדל, "זה יכול להוות פתרון ביניים, שאמנם איננו זול אך ניתן להשתמש בו במקרה הצורך״. מאידך, אומרת אבישר, ״יש פוטנציאל לנזק בהחדרת רעל לעצים, שנשאר במערכת. כל עוד מדובר במטרד חולף ולא נגרמת פגיעה משמעותית לעצים, אין הצדקה לעשות את זה״.

פשפש האקליפטוס. צילום: אלכס פרוטסוב

צרעה בייבוא אישי

אין זה המקרה הראשון שבו מיובא אויב טבעי לישראל כדי לחלץ עץ במצוקה. בעשר השנים האחרונות הובאו לישראל צרעות טפיליות במטרה לווסת את אוכלוסיותיהם של מספר מיני צרעות עפצים שפוגעות גם הן באקליפטוס המקור. הצרעות המזיקות יוצרות עפצים (נגעים) על העץ, שגורמים לנשירת עלים. במחקר שערכו מנדל ואחרים התברר כי הצרעות הטפיליות עשו את מלאכתן בהצלחה יתרה – הן אף יצאו את גבולות הארץ ונשלחו מעבר לים, שם סייעו במשימת ההגנה על האקליפטוסים גם באזורים אחרים.

כעת עצי האקליפטוס ממתינים לחילוץ מהמזיק החדש המאיים עליהם. במכון וולקני מקווים כי איתור הצרעה הטפילית שתילחם בפשפש האקליפטוס והעברתה לישראל יתקיימו במהרה, וכפי שקרה במקומות אחרים, גם בישראל היא תצמצם את אוכלוסיית פשפש האקליפטוס לצפיפות קטנה ובלתי מזיקה.

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

אכול ושתה כי אתה קוף

thumbnail

הגנה ימית במסגרת שבוע הים והחופים בזווית אירחנו ב-11 ביוני למפגש של שאלות ותשובות עם גולשים את ד"ר דרור צוראל מהיחידה הארצית להגנה על הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה. ד"ר צוראל מרכז את הניטור והמחקר הימי במשרד להגנת הסביבה ואחראי על מתן מענה לנושאים אקולוגיים במקרה של אירוע זיהום ים. הנה כמה שאלות ותשובות נבחרות מתוך המפגש, שלפרקים נהפך לסוער ורגשי למדי

thumbnail

הנחל ששווה מיליונים נחל עין זהב בקרית שמונה שרד בקושי רב שאיבת יתר ותכניות בנייה. מחקר חדש ניסה לאמוד את ערכו הכלכלי לעיר ולתושביה כדי להגן עליו מפני פגיעות אפשריות בעתיד